קולות מאפריקה: מוזיקה אלקטרונית בקונגו

אופיר בלום
אין הרבה דוגמאות למוזיקה אלקטרונית מקונגו. מה זה אומר "אין הרבה דוגמאות"? ובכן, כשרציתי לחקור ולמצוא דוגמאות נוספות לשני האמנים והאלבומים עליהם יעסוק הפוסט הזה – מצאתי את אותם השניים ותו לא. זאת טריטוריה שקשה להגדיר אותה כטריטוריה. ברוב המקרים חיפוש אחרי מוזיקה קונוגולזית-אלקטרונית יוביל אותך לדאנס אפריקאי שאומנם יהיה מקפיץ אבל לא באמת ייחודי.

הז'אנר האלקטרוני שייחודי לקונגו נקרא "Ndombolo", שילוב מדליק של אלמנטים ממוזיקה קונגולזית שורשית ואלמנטים מז'אנר הרומבה. בעוד אפשר למצוא דמיון מסוים בין הנדומבולו לשני ההרכבים בהם יעסוק הפוסט, קיים שוני ביניהם. להקה אחת היא החלוצה בתחום הזה, השנייה היא העתיד שלו.

נדומבולו או רומבה, פוסט על מוזיקה קונגולזית כלשהי לא יכול להתחיל בלי קופי אולמודה:

מה שמייחד את הסגנון של שני ההרכבים הוא השימוש המיוחד שלהם בלאמלפון (Lamellophone) אלקטרוני. ללאמלפון, סוג של פסנתר אצבע, היה ויש תפקיד מאוד חשוב במוזיקה האפריקאית, בייחוד בדרום-מזרח היבשת שם הוא זוכה למספר שמות אחרים (Mbiraולייקמבה הם הרלוונטים ביותר לעניינו). הטוויסט האלקטרוני שלו ניתן ע"י חיישן פיאזו-אקלטרוני שנותן צלילים מעט פרימיטיביים ודיסטורשנים שקשה להשתלט עליהם או חיבור אלקטרו-מגנטי, מה שיוצר צליל נקי יותר. לשני ההרכבים יש גישה מעט שונה לגבי שני החיבורים באלבומים שנסקר כאן. קונונו 1 התמקדו יותר בחיישן פיאזו, מבונגוואנה סטאר התרכזו יותר באלקטרו מגנטי.

לאמלפון

לאמלפון

השילוב שבין מוזיקה קונוגולזית שורשית לצלילים עדכניים יותר, עטוף בנגיעות קלות של אלקטרוניקה, גורמים לסאונד של שני ההרכבים להיות משהו שבין מקפיץ, מרקיד, פסיכדלי אבל בעיקר מהפנט. משהו שהוא מעבר להנאה והתרגשות נטו. הרפיטציה שמאפיינת חלקים כל כך גדולים במוזיקה אפריקאית נמצאת כמובן גם כאן, והיא סוחפת אותך למסע של האלבום. השילוב האלקטרוני והייחודי של הלאמלפון גורם לסחף הזה להישמע הרבה יותר פסיכדלי ועתידני. לסיכום עניין הפירושים וההגדרות, מוזיקה אלקטרונית אפריקאית או קונגולזית נשמע לי לא מתאים, ספייס-אפרו יותר קולע.

אם כך, נתמקד במי שמביאים לנו את הספייס-אפרו מקונגו בשנים האחרונות ובשני אלבומים ספציפיים שלהם

Konono Nº1
עוד לפני שמתחילים בכלל לדבר על האלבום חייבים להתמקד בעד כמה קונונו מיוחדים בזכות עצמם. שם ההרכב המלא הוא L'orchestre folklorique T.P. Konono Nº1 de Mingiedi (אם לתרגם בדרך מקוצרת אז "התזמורת הכל יכולה"), ואם קודם הרחבתי על הייחוד האלקטרוני במוזיקה שהם ומבונגוואנה עושים, אז קונונו 1 מחדדים את הייחוד הזה – שאר הכלים עליהם הם מנגנים הם ברובם, בקונטרסט מושלם – אורגניים. עד כמה אורגניים? ובכן, אפשר פחות או יותר למצוא אותם בכל מזבלה קטנה או מחסן גרוטאות. פה מיקרופון, שם גולף מעץ עם מגנט שנלקח מרכב מפורק, שם ניגון על חתיכות פח שנמצאו אלוהים יודע איפה. הכל מוציא צליל, הכל זה מוזיקה וגישת ה- Do It Yourself שלהם הצליחה כבר להשיג להם בסיס אוהדים נלהב ועקבי.

הדבר השני המיוחד בקונונו הוא שלא מדובר בהרכב, אלא באנסמבל שהוקם עוד באמצע שנות השישים ע"י נהג משאית בשם Mingiedi Mawangu. בשלב הראשון המוזיקה של האנסמבל התבססה יותר על כלי נשיפה שנוצרו מחטים של פיל. רק כעשר שנים לאחר ההקמה הראשונים, קונונו נסגרו על שם רשמי והחלו להקליט חומרים. תוך כדי ההקלטות ניכר שההשפעות שלהם על סצינת המוזיקה בקונגו גדלה, והאנסמבל משך אליו קהל רב יותר – והחל להשפיע על עוד אמנים. הם התפתחו בתוך היבשת במשך עשרות שנים, ורק ב2003 יצאו לסיבוב הופעות מחוץ לאפריקה. שנה לאחר מכן, אלבום הבכורה היה כבר בחוץ.

Congotronics

קונגוטרוניקס יצא ב2004, וטכנית זהו האלבום השני שלהם. למעשה זהו הראשון שהוקלט באולפן, והראשון מתוך סדרה שהוציא הלייבל Assume Crash Position ששילבה בין קונגולזים לאלקטרוניקה (האלבום של האנסמבל משנת 2010 היה האחרון באותה הסדרה). על אף שאנחנו מדברים כאן על אלבום אלקטרוני שיצא לפני עשור, הוא נשמע כאילו הוא יצא לפני יותר משלושים שנה. למרות הנגיעות האלקטרוניות הברורות באלבום, הצליל הוא עדיין מאוד גולמי, מאוד לא מתפשר, משהו שנע בין מוזיקה אפריקאית מסורתית לפסיכדליה לאוונגארד.

876623000129

השימוש בשלושה סוגים שונים של פסנתר אצבע אלקטרוני יוצר צליל מתכתי משהו אליו מתווספים קולות השירה המעט "מדוסטרשנים", וביחד הם יוצרים הרגשה של הקלטת "Low-Tech" שנוצרה לפני חצי מאה ושרדה בדרכים לא דרכים – אבל היא סוחפת, ומרקידה ומהפנטת. אלבום שהוא חגיגה של צלילים וריקוד לשם צלילים וריקוד, מבלי להיכנס למחשבה של המקצועיות בסאונד שבאלבום, או על האפקטים שאפשר היה להכניס.Congotronics הוא אלבום שמקבל לתוכו את הדיסטורשן ואת חוסר השלמות הקטנות שקורות תמיד במוזיקה ובחיים בכלל. לא צריך להיכנס לדקויות, פשוט לעוף עם המקצב ועם צלילי פסנתר האצבע.

האלבום המלא:

Mbongwana Star

אם קונונו הם פורצי הדרך של ספייס-אפרו, מובונגוואנה סטאר הם השם החדש והחם של הסגנון. ההרכב הוקם ע"י שני חלוצים קונגולזים אחרים, Coco Ngabali ו- Theo Nzonza מההרכב Staff Benda Billi, והם משלבים עם אותה חופשיות וחדשנות אלקטרונית שקונונו התבססו עליה, ביחד עם פסנתרי האצבע שלהם ומקצבי גיטרות פסיכדליים,אלמנטים של רומבה שנלקח מסטאף בנדה בלילי, וכן אלמנטים של אפרוביט. הערבוב של כל זה אומנם מסוכן ויכול להוליד מוזיקה יותר מידי מפוזרת, אבל התוצאה היא אלבום בכורה שהוא הדבר הטוב ביותר ששמעתי עד כה ב2015.

כדאי להקדיש כמה דקות ולהקשיב לStaff Benda Bilili, להקה שהוקמה על ידי נגני רחוב נכים – כולם חולי פוליו, שנעים בבמות ברחבי העולם על כיסאות גלגלים:

ובהופעה חיה:


From Kinsasha

אלבום הבכורה של מבונגוואנה סטאר הופק ע"י Doctor L, פרופסור משוגע בעצמו לאפרוביט שתמיד מנסה לחפש מהו הצליל העתידי והניסיוני במוזיקה אפריקאית. השילוב הזה היה בדיוק מה שההרכב צריך. בדומה לקונגוטרוניקס גם כמה הרפיטציה כאן חזקה מאוד, אבל בשונה כאן תחושת ה"Low-Tech" נזנחה לטובת חשיבה מאוד מדויקת – היכן השירה נכנסת, היכן הגיטרה תתחיל להפנט (Malukayi המטמטם) היכן הצלילים האלקטרונים ישדרגו את המקצב של השיר (Suzana שמשחק על גבול של אפרו-אסיד). האלבום שנוצר הוא באמת רכבת הרים הזויה של קטעים שקטים וסוחפים לצד קטעים שבהם אתה לא יכול שלא לזוז בחוסר שליטה, והוא אינדיקציה טובה מאוד להשפעה של קונונו על הסאונד העכשווי בקונגו, השפעה שמבונוואנה לקחו צעד אחד קדימה.

ErPa1DF

Malukayi

Suzanna

קולות מאפריקה שמחה להציג ולהרקיד עם המיקסטייפ של מיטב השירים משני האלבומים הללו:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s