קולות מאפריקה: האלבום הכי טוב ששמענו ב2014

אלבום השנה של קולות מאפריקה יצא בתחילת 2013, אבל נחשפתי אליו רק בשנה האחרונה. אני מתנצל מעומק ליבי על שלקח שנה שלמה להכיר אותו,  ובפני אלה שהולכים להתאהב בו רק עכשיו. "Mali All Stars: Bogolan Music" הוא מארז של שני דיסקים, 28 שירים, המכיל עולם ומלואו: הוא מתמקד בקטעים שהופקו באולפן הקלטות אחד, אבל מכיל את כל הקסם המוזיקלי שיש במאלי.  כך כתב עליו העיתון הבריטי Guardian ביולי האחרון:

"הייתה תקופה בה מוזיקאים מאליאנים היו צריכים לנדוד מחוץ למדינה כדי להקליט, אבל סטודיו Bogolan שינה זאת. נסתר מאחורי שער כחול בבמקו, הוא משך אליו סלבריטאים מחו"ל ואת כל הכוכבים הגדולים במדינה"

השיר שפותח את האוסף, Oumou Sangare \ Seya (עליה כתבתי בפוסט האחרון בבלוג), הוא פתיחה הולמת ועוצמתית שאליה יוכל להתחבר כל אדם באשר הוא. זאת בחירה נבונה מאוד למוצר תרבותי שעוסק במדינה: מספיק לשמוע את המילים הראשונות שבוקעות בהתרגשות מאומו ("Mali, Mali, Mali") כדי להתרגש בעצמנו ולהתחבר לשירים שיבואו אחר כך.

אל השיר הפותח של סנגארה מצטרפים לאחר מכן כוכבי הבלוז אפריקאי ממאלי, החל מ-Bessekou Kouyate  ועד לעלי פארקה טורה, בנו Vieux, ו-Boubacar Traore. הדיסק השני במארז נודד למחוזות המוזיקה האפרו-קובנית (Africando), מוזיקה אלקטרונית מבית Issa Bagayoko הנפלא, ואף לזמר רוק צרפתי העונה לשם Matthieu Chedid – בשיר הלל למאלי (במאלי מצאתי / את החופש שלי) שהוקלט בסטודיו בוגולאן:

השקת האוסף ציינה את חגיגות יום ההולדת העשירי של Studio Bogolan אשר הוקם ע"י הגיטריסט הנודע עלי פארקה טורה. ההשפעה של האולפן על המוזיקה במאלי היא עצומה. נראה שכמו טייקון ישראלי ששולט על משק החלב ביד רמה, את ההצלחה בפרסום של המוזיקה המאליאנית אל מחוץ למדינה אפשר לחלק לשתי תקופות זמן: לפני Studio Bogolan, ולאחריו. נראה שכל הפקה מוזיקלית חשובה במאלי של העשור האחרון הופקה ועובדה באולפן הזה. להקת Tamikrest מבצעת את אחד מלהיטיה הגדולים בהופעה חיה באולפן:

האולפן נקרא על שם בד מליאני טיפוסי המיוצר מכותנה ובמסורת המקומית נצבע דרך צבעי בוץ מותססים: מעניין לקרוא על הבד והמשמעויות שלו, ועל האופן בו מקימי האולפן העתיקו את הדימויים. Victoria Rovine מאוניברסיטת אינדיאנה מפרשת את בד הבוגולאן כמוצר תרבותי שבא לידי ביטוי בחברה דרך יחסי הגומלין שבין המסורת והמודרנה של מאלי, והיא מגדירה אותו ככלי להבניית זהות בחברה. לטענתה, אלה הן "זהויות אותנטיות של התרבות המליאנית", אולם באותה הנשימה מהוות זהויות בתוך המיזוג "הגלובאלי" של תרבויות.

במחקרה על הבד היא מציינת שלמרות שתהליך הייצור של הבד עבר שינויים (נשים ייצרו אותו בהתחלה, אולם כיום זהו שוק שנשלט על ידי גברים) השינוי והמכניות בייצור לא פגמו באותנטיות של הבד. אלה כבר לא צבעים מותססים אלא הדפס מוכן, ואל הבד המסורתי יכול להתווסף היום גם טקסט, אולם לטענת החוקרת היצרן או המוכר עדיין מצליחים לשמור על הווייה אותנטית של הבוגולאן. הדפוסים הגיאומטריים והבולטים של הבד, לצד מנעד הצבעים העשיר שלו, הפכו אותו למוצר ייחודי וגמיש שמתאים לתוכו בקלות יחסית הקשרים חדשים. נדמה שאין דימוי יותר טוב מזה עבור המוזיקה במאלי ובמערב אפריקה: היא שומרת על המאפיינים המיוחדים שלה ומתכתבת עם מוזיקה ממדינות מערביות, דרך השימוש בכלי נגינה מוכרים כמו גיטרה וקורה, אולם מצליחה לשמור על הקסם והאותנטיות המיוחדים לאזור.

בד גולובאן במאלי

בד בוגולאן במאלי

לא ניתן לשמוע את האלבום במלואו באופן חוקי, לכן נפרסם כאן את הפלייליסט יוטיוב של השירים שמצאתי:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s