חמישה דברים מאפריקה ששמענו השנה

השנה העברית החולפת הייתה המשמעותית ביותר שלי מבחינה מוזיקלית. פתחתי את הבלוג שלי על מוזיקה אפריקאית, העמקתי עוד יותר בנבכי המוזיקה ממערב היבשת, ואפילו קניתי קורה – כלי מיתר אפריקאי בעל 21 מיתרים, שעדיין מחכה לרגע בו אוכל לנגן עליו כמו שצריך, אולי בטיול הגדול לאפריקה בקיץ הבא. בפוסט הזה אני רוצה לשתף אתכם עם שמונה דברים שנחשפתי אליהם בשנה האחרונה שגם אתם צריכים לשמוע.

Music From Saharan Cellphones

יום אחד הלך לו אדם לבן לאורך מדבר הסהרה והחליט שהוא רוצה להוציא אלבום שכולל ניגונים אותם הוא מצא בטלפונים סלולריים של אנשים אותם הוא פגש בדרך. מספיק לראות מהגרים או מבקשי מקלט אפריקאים כאן בארץ כדי להבין עד כמה המכשיר הזה חשוב עבורם: לא רק עבור תקשורת, אלא גם להחלפה של קטעים בין חברים. התוצאה? אוספים מרגשים, חלקם אמנם באיכות השמעה ירודה, של קטעים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. היוצר של האוספים האלה מוצא אחר כך את האמן ומשלם לו תמלוגים עבור ההשתתפות באוסף.

חלק מהקטעים באלבום נחרטו בלב שלי. הנה אחד מהם, של Flamzy, זמר לא מוכר שגם מחקר מקיף עליו באינטרנט לא העלה שום פרטים על ארץ המוצא. מי שלא רוקד חירש:

וכאן וגם כאן אפשר לשמוע את האוספים המלאים.

Magic System

חברים, מדובר בהתמכרות. מג'יק סיסטם הם להקה של ארבעה חוף-שנהבים אשר עושים מוזיקה בסגנון "זוגלו" שכובשת את אפריקה ואת אירופה. הז'אנר הזה הוא ענף של " קופה דה-קאלה" ממערב אפריקה. הזוגלו התפתח בשנות השמונים, והחל בכלל כמוזיקת מחאה של סטודנטים מחוף השנהב כנגד המשטר.

הם ממוסחרים, והמוזיקה שלהם לפעמים נשמעת יותר מדי "פופ", זה נכון. אבל קשה שלא להזיז את הישבן כשמקשיבים להם, ועוד יותר קשה שלא להתאהב בשירה ההרמונית שמאפיינת את הז'אנר הזה אבל בעיקר את מג'יק סיסטם. עם שמונה אלבומים מאז 1997, היא כנראה הלהקה המצליחה ביותר ביבשת אפריקה כיום.

המיקס שהכנתי לכבוד הלהקה הזאת היה אחד הדברים המוזיקליים הכי כיפיים שעשיתי בשנה האחרונה:

http://www.mixcloud.com/adamvic/kolot-me-africa-magic-system-mix-january-2014/

Ballake Sissoko and Vincent Segal

במעבר חד מהמודרנה לדברים היותר מסורתיים של אפריקה, בלאקה סיסוקו ממאלי הוא אחד מנגני הקורה המפורסמים והחשובים בעולם. היה לו את הכבוד להוציא בשנת 1999 את האלבום "New Ancient Strings" בצוותא עם הבוב מארלי של הקורה, האיש והאגדה, טומאני דיאבטה. וינסנט סגל הוא בכלל נגן צ'לו מצרפת, וכמו בהרבה מקרים במוזיקה האפריקאית השילוב הזה שבין מזרח ומערב הוא מרתק ומקסים.

השניים התאחרו לפני מספר שבועות להופעה בלתי נשכחת ב"פסטיבל ירושלים לרוח מקודשת", והיה לי את הכבוד להיות בה ואפילו לצלם קטע שמציג את הווירטואוזיות של השניים. צריך זמן וסבלנות כדי להתרגל לעדינות והרוגע שהמוזיקה של השניים משדרת, בלי מילים ובלי ביטים מקפצים, אבל עם המון יופי. לטעמי מדובר באחד מאלבומי הקורה הטובים ביותר ששמעתי, והנה טעימה קטנה:

https://soundcloud.com/a-kamal/ballake-sissoko-vincent-segal

Sona Jobarteh

קורה הוא כלי נגינה מדהים, אבל הבעיה העיקרית לצד כל היופי הזה היא שהוא נחלתם של גברים בלבד. כך היה בהיסטוריה העתיקה מאוד של הכלי הזה (התיעוד הראשון של קורה הוא מהמאה ה-16), ומכיוון שזה לרוב כלי שהלימוד עליו בקרב אפריקאים עובר מדור אל דור (כך היה עם טומאני דיאבטה, שלמד את הניגון מאביו, סידיקי דיאבטה) קשה מאוד לפרוץ בו גבולות של מגדר. במשפחות של Griot, מספרי סיפורים במערב אפריקה, על נשים פשוט נאסר לנגן על קורה – מאז ועד היום.

כל זה מוביל אותנו לסיפור המדהים של סונה ג'וברטה, נגנית הקורה הראשונה בעולם שהצליחה להתפרסם. היא נכדתו של Amadu Bansang Jobarteh, אחד מנגני הקורה החשובים במאה העשרים. אה כן, והיא גם שרה, ומי שישים את ידו על אלבום המופת שלה "Fasiya", כנראה יתאהב.

Bombino

לרבים שקוראים את הפוסט הזה השם בומבינו נשמע מוכר ואף אהוב, אבל בשביל הסיכוי שעוד לא שמעתם על הסנסציה הטווארגית הזאת אני חייב להזכיר אותו ואת אלבום המופת שלו "Nomad", שיצא בשנה החולפת ונכנס ללא-ספק לרשימת חמשת האלבומים האהובים עלי מהשנים האחרונות. בומבינו הופיע בארץ כבר פעמיים (לעולם לא אסלח לעצמי שפספסתי את ההופעה השנייה).

הגדולה שלו, לעניות דעתי, היא שני אלבומי מופת אשר שונים כלכך אחד מהשני: מצד אחד "Agadez", אלבום טווארגי בעל ניחוחות מסורתיים, אקוסטי מאוד, ומהצד השני "Nomad" – עם רגל אחד במדבר הסהרה ורגל שנייה במערב, האלבום הזה הופק ע"י דן אוארבך מלהקת ה"The Black Keys". יש באלבום הזה גיטרות חשמליות עוצמתיות ואווירה של טראנס בחלק מהשירים, וחלק מהחברים שדיברתי איתם על האלבום הזה טענו שהוא "יותר מדי מערבי" ושהוא שוכח את השורשים הטווארגיים שלו.

קו התפר הזה שבין מזרח למערב הוא הקסם שבמוזיקה האפריקאית, ואלבומים ששומרים על מינון נכון בין שני הכיוונים המנוגדים הללו הם אלה שהופכים בהמשך לקלאסיקות שיזכרו עוד עשרות שנים. "Nomad" הוא אחד כזה.

כאן תוכלו לשמוע את המיקס שהכנתי, בהרבה אהבה, לבומבינו עם שירים משני האלבומים אליהם התייחסתי:

https://soundcloud.com/adamvic/bombino-mix-kolot-me-africa

ובקטנות – שני קטעים בודדים שעשו לי את השנה האחרונה:

Andra Kouyaté & Sèkè Chi – I Yele :

Rachid Taha, Khaled & Faudel – הופעה חיה של גדולי המוזיקה הצפון-אפריקאית העכשווית: