ריצ'רד בונה: ג'אז מקמרון

ריצ'רד בונה הוא דוגמה לדרך שבה מערביים מכלילים ז'אנרים אפריקאים בתור מוזיקת עולם. הקשבה לאלבומים ולשירים שלו משרה תחושה של בסיס מוזיקלי מעולם הג'אז המתלווה אל השפעות אפריקאיות וברזיליות.

מוזיקת הג'אז ביבשת השחורה החלה להתפתח בדרום אפריקה, ורק לאחר מכן הגיעה למדינות נוספות. בימיה הראשונים הייתה דומה לז'אנר האמריקאי, וכיום היא כה שונה כיום מהמקור האמריקאי – עד שנהוג להכליל אותה בקטגוריה של "מוזיקת עולם".

למרות הגדרתו בפרסומים שהיו להופעה בישראל כ"בסיסט העל מקמרון", בראיון שנערך איתו באתרMunkio.com מנסה בונה לכנות את עצמו כזמר ואמן מוזיקלי: "אני אוהב שינויים בחיים ובמוזיקה. אני אוהב צבעים, וכך גם אני רואה את המוזיקה כמספר גוונים של צבעים. ככה אני כותב את השירים שלי. אבל במשך שנים רבות התרכזתי רק בבס, ולגמרי שכחתי גם את יכולת השירה שלי. בגלל שאני גדלתי במקום שבו שרו ורקדו מדי לילה, רציתי לחזור לחוויה הזאת. כיום אני מנגן את גיטרת בס ומשלב את זה עם הרקע התרבותי שלי".

ההשפעות המערביות של בונה נובעות בין השאר מהביוגרפיה האישית שלו. הוא היגר לגרמניה בשנת 2002, ולאחר מכן עבר לצרפת, שם ביסס את הקריירה המוזיקלית שלו – בעבודה עם זמרים מפורסמים מאפריקה כמו סאליף קייטה ומאנו דיבאנגו. כשהיה בן 28, עבר ריצ'רד בונה לניו יורק, וארבע שנים לאחר מכן יצא אלבומו הראשון " Scenes from my life".

עוד לפני כן, הוא גדל והתחנך בסביבה מוזיקלית שכללה ניגון על כלים אפריקאיים כבר כשהיה בן ארבע. כשהיה בן 11 החל לנגן על גיטרה קלאסית, וכשנתיים לאחר מכן כבר ייסד הרכב שהופיע במועדונים של קמרון. כמו אמנים אפריקאים רבים שנאלצו לבסס את הקריירה שלהם בתנאי מחסור ועוני, בונה השתמש בדמיון הפורה שלו כדי לנגן – בילדותו הוא ייצר גיטרה בעלת 12 מיתרים שעשויה מעץ וכבלים ממעצורי אופניים.

האלבום השני שלו, "Révérence", כלל שיתופי פעולה עם גיטריסטים כמו פת מטני והסקסופוניסט מייקל בקר. למרות הנגיעות המערביות באלבום, היו לו השפעות עצומות על המוזיקה המקומית בקמרון שהחלה לחזור לשורשים שלה – עם יותר מוזיקה שמושפעת ממקצבים אפריקאיים מסורתיים. המסרים של השירים היו אוניברסלים ואפריקאים כאחד: שירים אשר התייחסו להרס יערות הגשם, וכאלה שביקרו את תופעת הנישואים המאורגנים באפריקה. בנובמבר 2001 הוא ביצע שירים מהאלבום במועדון הפריזאי Le New Morning, ומאז הוא מקדיש את השיר הראשון בהופעות לאמא שלו.

בשנת 2004 הוציא בונה את האלבום הרביעי שלו, "Tiki", אוצר. זה היה האלבום הראשון בו החל בונה לשלב השפעות מברזיל. "Tiki" כלל גם שיתוף פעולה עם זמר ברזילאי בשם Djavan שהתארח בשיר "Manyaka O Brasil". האלבום הצליח להדגיש את הנאמנות של בונה לפילוסופיה שלו, שכללה שילוב מתמיד של סגנונות מוזיקליים ותרבויות שונות. האלבום, אחד מהטובים שהוציא, מציג עוד מספר להיטים המשלבים בין אפריקה לברזיל:

להקשבה מלאה לכל האלבום

לפני שנתיים שחרר בונה את האלבום האחרון שלו, The Ten Shades Of Blues. הוא לקח את מוזיקת הבלוז ושילב אותה בתוך סגנונות מוזיקליים שונים: ברזיל, הודו, ארצות הברית, קמרון. גם סיבוב ההופעות של האלבום כלל הופעות אורח של זמרים מסגנונות שונים שתרמו גם את קולם באלבום.

כך לדוגמה השיר Shiva Mantra, בהשראת המוזיקה ההודית:

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s